המרכז הבינתחומי לחקר הזיקנה

ראש המרכז: פרופ' אביעד טור-סיני מייסדות המרכז: פרופ' אריאלה לבנשטיין, פרופ' רות כץ

במרכז הבינתחומי לחקר הזקנה מתקיימת פעילות מחקרית ענפה, עם קשרים ושיתופי פעולה ישראליים ובינלאומיים נרחבים. לחוקרי המרכז מספר ניכר של מענקי מחקר מקרנות בארץ ובחו"ל. במרכז מעורבים חוקרים ממספר חוגים במכללה.

מטרות העל של המרכז: קידום המחקר ופיתוח והפצת הידע המדעי בחקר יחסים בין-דוריים, מעמד הזקן במשפחה, מערכות תמיכה לקשישים מוגבלים, אתגרים כלכליים ופיננסיים של האוכלוסייה המבוגרת, ואתגרים בריאותיים איתם מתמודדים הזקנים ובני משפחתם.

חשיבות המרכז: הזדקנות אוכלוסיות עקב הגידול המהיר של חלקם של בני 65 ומעלה באוכלוסייה, שינויים בסיסיים במבנים משפחתיים, שינוים חברתיים, כלכליים, טכנולוגיים, ושינויים בדפוסי הפרישה וצריכת שירותים משפיעים על איכות החיים של האוכלוסייה המבוגרת והזקנה. לשינויים אלה השלכות על מערכות היחסים הבין-דוריות במשפחה, על מעמדו של הזקן, על בריאותו הפיסית והנפשית ועל איכות חייו. שינויים אלה מהווים אתגר לאינטגרציה חברתית ולקידום מדיניות. מכאן עולה הצורך בהיערכות מחודשת של מערכות השירותים לזקנים ולמשפחותיהם, בדגש על שירותי הרווחה והבריאות.
המאה העשרים ואחת מציבה בפני החברות המפותחות והמתפתחות מספר אתגרים הקשורים להזדקנות אוכלוסיות. מעמדה של ישראל על מפת ההזדקנות הוא ייחודי כיוון שישראל נחשבת עדיין כמדינה "צעירה יחסית", בה בני ה – 65+ מהווים כ – 10% מהאוכלוסייה הכללית, ובני ה – 75+ ("הקשישים-קשישים") מהווים כ – 42% מכלל בני ה – 65+. עם זאת, מאז שנת 1955, גדלה אוכלוסיית הקשישים במדינה בקצב כפול מזה של כלל האוכלוסייה.
לכן קיימת חשיבות להרחבת הידע התיאורטי והמחקרי, ליצירת מודלים ולפיתוח תכניות טיפול באמצעות מחקר יישומי, עם השלכות למדיניות. הדבר מחייב שילוב דיסציפלינות העוסקות בכך – מהרמה הפרטנית והמשפחתית ועד הרמה המדינית, כלכלית, תרבותית, חברתית וסביבתית. מטרת המרכז הבינתחומי לחקר הזקנה לקדם את השילוב בין פיתוח תיאוריה ומחקר לבין יישום ושירות לקהילה, לצורך הבנה סינרגטית של הנושא.

    רוצה לדבר עם יועץ.ת הלימודים שלנו?

    רוצה להתייעץ טלפונית? 8166*

    אפשר גם בווטסאפ